פטור מאגרת תביעה קטנה

אגרת ההגשה בתביעה קטנה היא 1% מסכום התביעה, ולא פחות מ-50 ₪ (הסכום מעוגל כלפי מעלה לכפולה של 5 ₪), ומשולמת במלואה עם הגשת התביעה. על תביעה של 4,000 ₪ זה 50 ₪, ועל 15,000 ₪ זה 150 ₪. לרוב האנשים זה סכום שאפשר לשלם, ולכן הפטור מיועד למי שבאמת אין לו אפשרות, ולא כדרך לחסוך.

תקנות שיפוט בתביעות קטנות קובעות שמי שקיבל פטור לפי תקנות האגרות הכלליות פטור גם מאגרת התביעה הקטנה. כלומר, ההליך והמבחנים הם אלה של תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות).

העמוד הזה עוסק בפטור שמבקשים לפני התשלום, בזמן ההגשה. אם כבר שילמתם ואתם שואלים אם האגרה תוחזר אחרי פשרה או ביטול, זה נושא אחר שמוסבר במדריך על החזר אגרה.

הבקשה מוגשת יחד עם כתב התביעה, ולא אחריו. מצרפים לה תצהיר שמפרט את הרכוש שלכם, את הרכוש של בן או בת הזוג, ואם אתם סמוכים על שולחן ההורים, גם את רכושם. בנוסף מפרטים את מקורות ההכנסה בששת החודשים האחרונים.

כדאי לגבות את התצהיר במסמכים: תלושי שכר או אישור על היעדר הכנסה, אישורי קצבאות מביטוח לאומי, דפי חשבון בנק אחרונים. תצהיר כללי בלי מסמכים קשה יותר לקבל.

על הבקשה לפטור עצמה לא משלמים אגרה. לפי אתר gov.il אפשר להגיש אותה במזכירות בית המשפט או דרך נט המשפט.

התקנות מונות מצבים שמשמשים ראיה לכאורה לכך שאין לכם יכולת לשלם: קבלת גמלת הבטחת הכנסה, הכרזה כחייב מוגבל באמצעים, צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, או פטור מאגרה שקיבלתם בשנתיים האחרונות.

ראיה לכאורה פירושה שהיא מספיקה בדרך כלל, אלא אם יש סיבה לחשוב אחרת. מי שלא נמצא באחד המצבים האלה יכול עדיין לבקש פטור, אבל יצטרך להראות בתצהיר ובמסמכים שאין לו יכולת לשלם.

התנאי השני הוא שהתביעה מגלה עילה, כלומר שיש בה טענה שאם תוכח, מצדיקה סעד. תביעה מסודרת, עם עובדות, סכום מפורק ומסמכים מצורפים, עונה על התנאי הזה בצורה ברורה יותר.

הרשם רשאי לפטור מכל האגרה, לפטור מחלק ממנה, או לאפשר לשלם אותה בתשלומים. אם הבקשה נדחית, יהיה צורך לשלם את האגרה כדי שהתביעה תתקדם, לפי מה שנקבע בהחלטה.

אם קיבלתם פטור וזכיתם בתביעה, בית המשפט רשאי לחייב את הנתבע לשלם את האגרה שממנה פטרו אתכם. כלומר, הפטור לא נותן לנתבע הנחה.

פטור מאגרה אינו פוטר מהוצאות אחרות, ואינו משפיע על ההחלטה בתביעה עצמה. הוא נוגע רק לתשלום לבית המשפט.