הפחתת סכום התביעה בתביעה קטנה

אם הנזק המחושב גבוה מ-39,900 ₪, אפשר להעמיד את התביעה על התקרה ולוותר על היתרה, ולהישאר במסלול המהיר, בלי עורך דין ובלי סדרי הדין של בית משפט השלום.

דוגמה (להמחשה): נזק מחושב של 46,500 ₪. מעמידים את התביעה על 39,900 ₪ ומוותרים על 6,600 ₪. האגרה היא 1% מ-39,900 ₪, מעוגל כלפי מעלה לכפולה של 5 ₪, כלומר 400 ₪.

את הוויתור כותבים במפורש בכתב התביעה, למשל: "התובע מעמיד את תביעתו על סך של ___ ₪ לצורכי סמכות, ומוותר על יתרת הנזק". ויתור כזה עלול למנוע מכם לתבוע את ההפרש בהמשך, ולכן הוא מתאים כשהפער קטן ביחס לנזק, או כשחלק מהנזק ממילא קשה להוכחה. אם הפער גדול, שקלו תביעה רגילה בבית משפט השלום.

לפעמים החישוב הראשוני כולל רכיבים שאין לכם דרך להראות: הערכה של שווי מוצר בלי קבלה, עוגמת נפש בסכום שגבוה פי כמה מהנזק, נסיעות בלי שום תיעוד. רכיבים כאלה לא רק שלא ייפסקו, הם עלולים לגרום לבית המשפט להתייחס בחשדנות לרכיבים המוצדקים.

דוגמה: תביעה של 9,600 ₪ שכוללת 3,600 ₪ מחיר מוצר (חשבונית), 400 ₪ טכנאי (קבלה), ו-5,600 ₪ עוגמת נפש בלי עובדות שמסבירות אותה. הורדת רכיב עוגמת הנפש לסכום מידתי ומנומק, או ויתור עליו, הופכת את התביעה לממוקדת ואמינה יותר.

הפחתה כזו גם מורידה מעט את האגרה. על 9,600 ₪ האגרה היא 100 ₪ (96 ₪ מעוגל ל-100), ועל 4,000 ₪ היא 50 ₪. זה לא הסיבה העיקרית להפחית, אבל זה עוד שיקול.

אחרי שהתביעה הוגשה, שינוי של הסכום נעשה דרך בקשה לבית המשפט לתיקון כתב התביעה, ובית המשפט מחליט. הסבר על כך יש במדריך על תיקון כתב תביעה.

הפחתה אחרי הגשה לא מחזירה חלק מהאגרה: בתביעות קטנות אין הוראה על החזר אגרה. לכן שווה לסגור את הסכום לפני ההגשה.

הסכמה לקבל פחות במסגרת פשרה עם הנתבע היא דבר אחר: זה הסכם בין הצדדים, ולא הפחתה של התביעה. יש לה מדריך נפרד.