תביעה קטנה על שירות אינטרנט לקוי ותקלות חוזרות

פתחו מסמך או גיליון והוסיפו שורה לכל תקלה: תאריך, שעת התחלה, שעת סיום (או "נמשך"), מה בדיוק לא עבד, האם פניתם ומה מספר הפנייה. גם אם התקלה נמשכה עשר דקות, רשמו אותה: תדירות היא חלק מהטענה.

תמכו ביומן בראיות חיצוניות: צילומי מסך של נורית אדומה בנתב, הודעות שגיאה, הודעות SMS מהספק על "תקלה באזור", ותיעוד של ביקורי טכנאי. רוב הנתבים שומרים גם יומן ניתוקים שאפשר לצלם.

פנייה טלפונית היא התחלה, אבל אחרי התקלה השנייה או השלישית שלחו פנייה כתובה: תיאור קצר של התקלות מהיומן, מספרי הפניות הקודמות ודרישה לתיקון יסודי. זה המסמך שיוכיח שהספק ידע.

אם התקלות נמשכות, שלחו מכתב דרישה: החזר יחסי על הימים שבהם השירות לא עבד, הוצאות שהוצאתם, ומועד לתשובה. אם אינכם רוצים להמשיך, אתם רשאים לבטל את המנוי בכל עת. החוזה מסתיים תוך 3 ימי עסקים מהודעת הביטול (6 בדואר רשום), ואם הספק דורש דמי יציאה, התקלות המתועדות הן הטענה שלכם נגד הדרישה.

חלקו את דמי המנוי החודשיים במספר הימים בחודש, והכפילו במספר הימים שבהם השירות לא תפקד לפי היומן. ביום שבו היו ניתוקים חוזרים לאורך שעות, אפשר לטעון שהיום כולו נפגע, אבל הסבירו זאת.

הוסיפו הוצאות ישירות מתועדות: חבילת גלישה סלולרית לשימוש חלופי, עבודה מבית קפה, נתב שהספק המליץ לקנות. אם התקלות פגעו בעבודה מהבית, אפשר לבקש גם פיצוי על אובדן הכנסה או זמן, אבל רק עם מסמכים. פיצוי על עוגמת נפש נתון לשיקול דעת בית המשפט, וכדאי לבקש סכום סביר ולנמק אותו.

"התקלה אצל חברת התשתית": כלפיכם, מי שהתחייב לספק את השירות וגבה עליו הוא האחראי, ואם לא ברור מי אחראי אפשר לתבוע את שתי החברות. "התקלה בציוד שלכם": אם הנתב שייך לספק, החלפתו היא באחריותו. "לא דיווחתם": היומן ומספרי הפניות.