תביעה קטנה על רטיבות בדירה שכורה

רטיבות מבנית מופיעה בדרך כלל בקירות חיצוניים, סביב חלונות, מתחת לגג או ליד צנרת, מתחזקת אחרי גשם, ומשאירה כתמים, התקלפות טיח והתנפחות. עיבוי נוטה להופיע בפינות קרות, מאחורי ארונות צמודים לקיר ובחדרים בלי אוורור, ומשתפר כשמאווררים ומחממים.

הראיה החזקה ביותר היא חוות דעת של בודק רטיבות או איש איטום, שמסבירה את המקור. חוות דעת כזו עולה כסף, ואפשר לכלול את עלותה בתביעה. בלעדיה, אספו תיעוד שמראה דפוס: תמונות מתוארכות לפני ואחרי ימי גשם, ותמונות של הצד החיצוני של הקיר אם אפשר.

רטיבות היא בעיה מתמשכת, ולכן תמונה אחת לא מספיקה. צלמו את אותו קיר מאותה זווית כל כמה שבועות, ואחרי כל גשם משמעותי. שמרו כל הודעה לבעל הדירה, ומה הוא ענה או עשה: צבע מחדש בלי טיפול במקור הוא לרוב סימן שהבעיה תחזור, ותיעוד של חזרתה מחזק אתכם.

אם יש בדירה ילד או אדם עם בעיה נשימתית שהחמירה, ומסמך רפואי קושר זאת לעובש, ניתן להזכיר זאת. היזהרו מטענות רפואיות בלי מסמך.

רכוש: בגדים, מזרנים, ספרים ורהיטים שהעובש הרס, לפי שוויים ביום הנזק. הוצאות: מסיר לחות וחשמל עודף שלו, חומרי ניקוי עובש, חוות דעת מקצועית. הפחתה בשכר הדירה: אם חדר אחד לא היה שמיש בחורף, חלק יחסי משכר הדירה לאותה תקופה, עם הסבר איך חישבתם.

עוגמת נפש אפשר לבקש, אבל בית המשפט פוסק אותה לפי שיקול דעתו. התקרה היא 39,900 ₪, והאגרה היא 1% מסכום התביעה, ולא פחות מ-50 ₪ (הסכום מעוגל כלפי מעלה לכפולה של 5 ₪), ומשולמת במלואה עם הגשת התביעה.

"לא אווררתם": עונים בחוות הדעת ובמיקום הרטיבות. "הבעיה הייתה ידועה כשנכנסתם": אם ראיתם כתמים ובעל הדירה הבטיח לטפל, הציגו את ההבטחה. "טיפלתי": הראו שהבעיה חזרה. "לא ידעתי": הציגו את ההודעות.

לפי סעיף 25ח לחוק השכירות והשאילה, בדירה שהושכרה למגורים המשכיר חייב לתקן על חשבונו ליקוי כמו רטיבות, אם הוא אינו קל ערך ולא נגרם משימוש בלתי סביר שלכם, בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ-30 ימים מהדרישה, ותוך 3 ימים אם הפגם אינו מאפשר מגורים סבירים. אם לא תיקן, אתם רשאים לתקן ולדרוש את ההוצאות הסבירות או להפחית משכר הדירה (סעיף 9). בכתב התביעה חברו את הכלל הזה לתיעוד, לחוות הדעת ולמועד שבו דרשתם תיקון בכתב.