תביעה קטנה על אי החזרת פיקדון

פיקדון או ערבות בשכירות נועדו להבטיח חובות של השוכר: שכר דירה שלא שולם, חשבונות שנשארו פתוחים ונזק שחורג מבלאי סביר. כשאין חוב כזה, הפיקדון שלכם. מועד ההחזרה נקבע קודם כול בחוזה; בחוזים רבים יש פרק זמן שמאפשר לבעל הדירה לקבל חשבונות אחרונים מהרשויות.

סעיף 25י לחוק השכירות והשאילה קובע, בחוזה שכירות למגורים: בתום השכירות המשכיר מחזיר את הערובה או את יתרתה תוך 60 ימים מהיום שהדירה הוחזרה לו, או מהיום שבו שילמתם את החובות שמותר לו לגבות ממנה, לפי המאוחר. הוא רשאי לממש ערובה רק על שכר דירה שלא שולם, ליקויים שבאחריותכם שלא תוקנו (עד עלות התיקון), חשבונות שוטפים שלא שולמו ואי פינוי הדירה, ורק אחרי שהודיע לכם זמן סביר מראש ונתן לכם הזדמנות לתקן. סך הערובות הכרוכות בהוצאה כספית לא יעלה על שלושה חודשי שכירות או שליש מדמי השכירות לכל התקופה, לפי הנמוך. ההוראות לא חלות על חלק מהחוזים, למשל שכירות לנופש או חוזה לתקופה של עד 3 חודשים.

הוכחת התשלום: העברה בנקאית, צילום הצ'ק או קבלה. בלי זה בעל הדירה יכול לטעון שלא קיבל פיקדון כלל. מצב הדירה ביציאה: פרוטוקול מסירה חתום, או סרטון רציף של כל החדרים מיום החזרת המפתחות, יחד עם תמונות מיום הכניסה. חשבונות: אישורי תשלום ותצלום קריאות מונה מיום העזיבה לחשמל, מים וגז, ואישור על העברת חשבון הארנונה.

אם בעל הדירה בדק את הדירה ביום היציאה ולא העיר דבר, או כתב "הכול בסדר", זו ראיה חשובה. שמרו את ההודעה.

שלחו לבעל הדירה דרישה מסודרת: סכום הפיקדון, תאריך העזיבה, אישור שהחשבונות סגורים, ומועד להחזרה (למשל 14 יום). בקשו שאם הוא טוען לניכוי כלשהו, יפרט אותו בכתב עם אסמכתאות. תשובה עם פירוט הופכת את התיק לתביעה על ניכויים מסוימים; היעדר תשובה מחזק את הטענה שאין לו סיבה לעכב.

אם הפיקדון הוא צ'ק ביטחון או שטר חוב, דרשו את החזרתו הפיזית. אם בעל הדירה הפקיד אותו, התביעה היא על הסכום שנגבה.

סכום התביעה הוא הפיקדון כולו, או החלק שלא הוחזר. אפשר להוסיף הוצאות ישירות, ולבקש ריבית והצמדה, שבית המשפט רשאי לפסוק לפי שיקול דעתו, בדרך כלל מיום הגשת התביעה. האגרה היא 1% מסכום התביעה, ולא פחות מ-50 ₪ (הסכום מעוגל כלפי מעלה לכפולה של 5 ₪), ומשולמת במלואה עם הגשת התביעה, ובית המשפט רשאי לחייב את בעל הדירה בהוצאות, כולל האגרה.

אם יש חשבון אחד שלא סגרתם, עדיף להודות בו ולהפחית אותו מהסכום הנתבע. תביעה שמכירה בחוב קטן נראית אמינה יותר מתביעה שמתעלמת ממנו.