לאיזה בית משפט מגישים תביעה קטנה

שני מקומות אפשריים בתביעה רגילה: (1) מקום המגורים או מקום העסק של הנתבע; (2) המקום שבו נעשה המעשה או המחדל שבשלו תובעים, למשל המקום שבו נגרם הנזק לרכב או הדירה שבה בוצע השיפוץ.

בתביעה בשל פרסום או סחר ברשת האינטרנט, הכלל שונה: מגישים לבית המשפט שבאזור המגורים או העסק של הנתבע, או המגורים או העסק של התובע, ורק שם. מי שקנה מאתר שמופעל מעיר אחרת יכול להגיש בעיר שלו.

כשיש כמה נתבעים, אפשר להגיש בבית משפט שמוסמך לגבי אחד מהם. תביעה שכנגד מוגשת באותו בית משפט שבו הוגשה התביעה המקורית.

בעבר אפשר היה להגיש גם לפי המקום שבו נוצרה ההתחייבות, המקום שבו היה צריך לקיים אותה או מקום מסירת הנכס. העילות האלה נמחקו מתקנה 2, ומדריכים ישנים שעוד מציינים אותן אינם מעודכנים.

לכן "חתמתי על החוזה בירושלים" אינו סיבה להגיש בירושלים, אלא אם הנתבע גר או עובד שם, או שהמעשה או המחדל קרו שם.

תקנונים של אתרים וחוזים של חברות כוללים לעיתים סעיף שקובע שכל סכסוך יידון בבית משפט מסוים. בתביעה קטנה הכללים של תקנה 2 חלים גם אם בהסכם בין הצדדים נקבע אחרת. כלומר, אפשר להגיש לפי הכללים שלמעלה גם כשהתקנון מפנה לעיר אחרת.

קניתם ספה בחנות בנתניה, והחברה רשומה בתל אביב. אפשר בנתניה (מקום העסק שבו התרחשה העסקה, ולרוב גם מקום המעשה) או בתל אביב (מקום העסק של החברה). אם הספה סופקה פגומה לביתכם בחדרה, ייתכן שגם חדרה היא מקום האירוע, ושווה לבסס זאת בעובדות.

הזמנתם מוצר מאתר אינטרנט. כאן חל כלל הסחר המקוון: אפשר בבית המשפט שבאזור מגוריכם, או באזור המגורים או העסק של הנתבע.

שוכר לשעבר לא החזיר פיקדון לדירה בבאר שבע, והוא גר היום בחיפה. אפשר בחיפה (מגורי הנתבע) או בבאר שבע (מקום הדירה, שבו קרה המחדל).

לפני השאלה איפה, ודאו שבית המשפט לתביעות קטנות בכלל מוסמך: התובע הוא יחיד, הסכום עד 39,900 ₪ (מ-1 בינואר 2026), והעניין אינו בסמכות הייחודית של בית משפט אחר. תביעה של עובד נגד מעסיק על שכר או זכויות שייכת לבית הדין האזורי לעבודה בלבד.