חשבונית כראיה בתביעה קטנה

זיהוי הנתבע: על החשבונית מופיעים בדרך כלל השם הרשמי של העסק ומספר העוסק או הח"פ שלו, שלעיתים שונים משם המותג שעל השלט או באתר. זה המידע שצריך כדי לרשום את הנתבע בכתב התביעה נכון, ולכן כדאי לבדוק אותו לפני ההגשה.

הוכחת החיוב: החשבונית מראה מה חויבתם בפועל. כשהמחלוקת היא על מחיר שעלה מעבר למה שסוכם, על פריט שחויב ולא סופק או על חיוב כפול, החשבונית לצד הצעת המחיר או החוזה מציגה את הפער בצורה הכי ישירה.

הוכחת הנזק: חשבונית של טכנאי אחר שתיקן את מה שהראשון קלקל, חשבונית על מוצר חלופי שנאלצתם לקנות, או חשבונית על מלון אחרי ביטול טיסה הן הבסיס לסכום שאתם תובעים. כאן החשבונית היא חלק מחישוב הסכום ולא רק רקע.

הצעת מחיר מראה מה הוצע לפני העסקה. חשבונית או חשבון עסקה מראים מה חויב. קבלה מראה שהתשלום התקבל. חשבונית מס קבלה משלבת חיוב ותשלום במסמך אחד. כדאי לזהות איזה מסמך יש לכם בדיוק, לפי הכותרת שלו, ולא להניח.

בתביעה על כסף ששילמתם ולא קיבלתם תמורה, חשבונית בלבד משאירה פתח לטענה שלא שילמתם. צרפו לצידה הוכחת תשלום: תדפיס כרטיס אשראי, אישור העברה או קבלה. בתביעה על מחיר מופרז, לעומת זאת, החשבונית היא המסמך המרכזי.

חשבון עסקה או חשבונית פרופורמה שנשלחו לפני העבודה דומים יותר להצעת מחיר. אם הספק טוען שהם לא מחייבים, הראו את ההודעות שבהן סוכם המחיר ואת התשלום שבוצע לפיהם.

חשבוניות דיגיטליות נמצאות לרוב במייל אישור ההזמנה או באזור האישי באתר. הורידו את קובץ ה-PDF המקורי במקום לצלם את המסך: הוא חד יותר, כולל את כל הפרטים, וקשה לטעון שנערך. אם החשבונית לא נשלחה, בקשו אותה בכתב מהעסק, והבקשה עצמה היא תיעוד.

חשבונית מודפסת סורקים לקובץ PDF קריא, כך שהסכום, התאריך ומספר העוסק נראים. אם יש כמה חשבוניות לאותו נזק, מאחדים אותן לנספח אחד ומוסיפים טבלה קצרה שמסכמת אותן, עם הפניה לכל חשבונית.

בכתב התביעה מפנים לחשבונית ליד העובדה שהיא מוכיחה, למשל: "עלות התיקון אצל טכנאי אחר הייתה 1,850 ₪ (חשבונית, נספח 6)". אם הסכום כולל מע"מ, תבעו את הסכום ששילמתם בפועל, וכתבו זאת.