הגשת תביעה קטנה נגד אדם פרטי

שיפוצניק, צלם או מורה פרטי שמוציא קבלה כעוסק מורשה או פטור פועל בשמו הפרטי. הנתבע הוא האדם עצמו, ובכתב התביעה כותבים את שמו המלא ואפשר להוסיף את השם העסקי, למשל "משה כהן, העוסק בשם 'שיפוצי כהן'". מספר העוסק המופיע בקבלה הוא לרוב גם מספר הזהות שלו, אבל ודאו זאת לפני שאתם רושמים אותו כת"ז.

אם בקבלה או בחוזה מופיעים "בע"מ" ומספר חברה, הנתבעת היא החברה, לא האדם שדיברתם איתו. תביעה נגד הבעלים באופן אישי צריכה טעם ממשי שקשור למעשיו שלו.

התחילו ממה שכבר יש לכם: חוזה, קבלה, העברה בנקאית (שבה מופיע שם בעל החשבון), הסכם שכירות, צילום של רישיון רכב או תעודה שהוצגה לכם, והתכתבויות. לעיתים קרובות שם מלא וכתובת כבר נמצאים באחד מהם.

אם חסרה כתובת, אפשר לשאול את האדם עצמו בכתב, במכתב הדרישה, לאיזו כתובת לשלוח מסמכים. אל תשתמשו בדרכים פסולות כדי להשיג מידע אישי, ואל תפרסמו פרטים של אדם ברשתות כדי לאתר אותו. עמוד איתור פרטי הנתבע מרחיב על מקורות נוספים.

אין לכם מספר ת"ז? כתבו שם מלא וכתובת מדויקת, וכל פרט מזהה נוסף שיש לכם, כמו מספר טלפון או מספר עוסק. ככל שהזיהוי מדויק יותר, קל יותר להמציא את התביעה ובהמשך לגבות.

מגישים לבית המשפט לתביעות קטנות שבאזור מקום המגורים או העסק של הנתבע, או המקום שבו קרה המעשה או המחדל. סכסוך עם שכן או עם משכיר ייפול בדרך כלל באזור הנכס. בעסקה שנעשתה באינטרנט, למשל קנייה ביד שנייה דרך אתר, אפשר להגיש גם באזור המגורים שלכם.

בית המשפט שולח לנתבע את כתב התביעה עם הזמנה לדין. אם עד 60 ימים לפני הדיון בית המשפט לא המציא את התביעה, התובע נדרש להמציא אותה בעצמו לפחות 40 ימים לפני הדיון. לכן כתובת מגורים עדכנית חשובה כאן יותר מכל פרט אחר.

שלחו מכתב דרישה בכתב עם סכום ומועד, גם כשמדובר באדם שאתם מכירים. מכתב כזה מתעד שניסיתם לפתור, ולפעמים הוא מספיק. כשהיחסים ממשיכים, כמו בין שכנים, שווה לשקול גם גישור לפני ההגשה.

בדיון האדם יופיע בעצמו, כמוכם. עורך דין יכול לייצג רק ברשות בית המשפט, ובן משפחה רק באישור. הכינו ראיה לכל טענה צפויה: אם הוא יטען ששילם, הביאו את דפי החשבון; אם יטען שלא הבטיח דבר, הביאו את ההודעות.