פרטי הצדדים בכתב תביעה קטנה

רק יחיד רשאי לתבוע בבית המשפט לתביעות קטנות. רשמו שם פרטי ושם משפחה כפי שמופיעים בתעודת הזהות, מספר ת"ז, כתובת מגורים, טלפון ודואר אלקטרוני. הכתובת הזו היא המקום שאליו יישלחו אליכם החלטות, ולכן היא צריכה להיות עדכנית.

כמה תובעים, למשל בני זוג שקנו יחד או שותפים לדירה: כל אחד מופיע בנפרד עם פרטיו (תובע 1, תובע 2). בהגשה המקוונת אפשר עד 5 תובעים. עוסק שפועל בשמו הפרטי תובע כאדם, ואפשר להוסיף את שם העסק: "דנה לוי, העוסקת בשם 'דנה עיצובים'".

חברה: "חשמל לבית דוגמה בע"מ, ח"פ [מספר], [כתובת רשומה]". השם הרשום, לא שם המותג, ומספר החברה כפי שמופיע בחשבונית או ברשם החברות. אם רוצים, אפשר להוסיף בסוגריים את השם המסחרי: "(המפעילה את האתר [שם])".

עוסק מורשה או פטור: "משה כהן, ת"ז [מספר] (העוסק בשם 'שיפוצי כהן'), [כתובת]". העוסק אינו ישות נפרדת, ולכן הנתבע הוא האדם.

אדם פרטי: "יוסי לוי, ת"ז [מספר, אם ידוע], [כתובת מגורים]". אם אין לכם ת"ז, רשמו שם מלא, כתובת מדויקת וכל פרט מזהה נוסף שיש לכם.

כל נתבע מופיע בנפרד וממוספר, עם כתובת משלו. בהגשה המקוונת עד 5 נתבעים. בגוף כתב התביעה התייחסו לכל אחד לפי המספר שלו ("הנתבעת 1", "הנתבע 2"), כדי שיהיה ברור מי עשה מה.

הכתובת של הנתבע היא המקום שבו יומצא לו כתב התביעה. בית המשפט שולח אותו, ואם עד 60 ימים לפני הדיון זה לא קרה, התובע נדרש להמציא אותו בעצמו לפחות 40 ימים לפני הדיון. כתובת ישנה פירושה עיכוב.

הכתובות של הצדדים משפיעות גם על בחירת בית המשפט: מגישים לפי מקום המגורים או העסק של הנתבע, או מקום האירוע, ובעסקה באינטרנט גם לפי המגורים או העסק שלכם.