תביעה קטנה על איחור במסירת דירה שכורה

התאריך שסוכם מופיע בדרך כלל בחוזה, בסעיף תקופת השכירות או בסעיף המסירה. אם הוא סוכם רק בהודעות, שמרו אותן. את מועד המסירה בפועל מתעדים בהודעה מבעל הדירה ("המפתח אצלך"), בפרוטוקול מסירה חתום עם תאריך, או בתמונה של הדירה ביום הכניסה.

תעדו גם את הימים שבהם הדירה לא נמסרה: הודעות שבהן בעל הדירה דחה את המועד, הסבריו, ופניות שלכם. אם הגעתם לדירה בתאריך שסוכם והיא הייתה תפוסה או לא גמורה, צלמו את זה.

שכר דירה ששילמתם מראש על ימים שבהם לא קיבלתם את הדירה, לפי חישוב יומי. לינה זמנית: מלון, דירה לטווח קצר, או המשך שכירות בדירה הקודמת לפי קבלות. אחסון: עלות מחסן או מכולה לתקופת האיחור. הובלה: עלות נוספת שנגרמה בגלל פיצול ההובלה או דחייתה. הוצאות נלוות כמו יום עבודה שהפסדתם, אם אפשר להראות אותו.

אם בחוזה יש פיצוי מוסכם על איחור במסירה, הוא נקודת המוצא לסכום. ייתכן שבית המשפט יתחשב בו גם אם ההוצאות בפועל שונות, ולכן הציגו את שניהם.

התקרה היא 39,900 ₪. האגרה היא 1% מסכום התביעה, ולא פחות מ-50 ₪ (הסכום מעוגל כלפי מעלה לכפולה של 5 ₪), ומשולמת במלואה עם הגשת התביעה.

אם האיחור ארוך עד שאתם מעדיפים לוותר על הדירה, הודיעו לבעל הדירה בכתב שאתם מבטלים את ההסכם בגלל אי המסירה, ודרשו את החזרת כל מה ששילמתם (שכר דירה, פיקדון, ערבויות). לפני הודעה כזו נסו לתת מועד אחרון בכתב, כך שיהיה ברור שהמשכיר קיבל הזדמנות לעמוד בהתחייבות. התביעה במקרה כזה כוללת את ההחזר ואת ההוצאות שנגרמו עד שמצאתם דירה אחרת.

"השוכר הקודם לא יצא, זה לא באשמתי": האיחור של שוכר קודם הוא בעיה של בעל הדירה מולו, והוא זה שהתחייב כלפיכם. "הסכמתם לדחייה": אם כתבתם "בסדר, נחכה", בעל הדירה יציג את זה. בכל הסכמה לדחייה כדאי לציין שאתם שומרים על הזכות לפיצוי על ההוצאות.