תביעה קטנה על חשבונות שכירות שלא שולמו

החוזה קובע. ברוב החוזים השוכר משלם חשמל, מים, גז, ארנונה ודמי ועד בית שוטפים לתקופת השכירות, ובעל הדירה משלם הוצאות חריגות של הבניין (שיפוץ חזית, החלפת מעלית) והוצאות שקשורות לבעלות. בדקו את סעיף התשלומים, ואם החוזה מחייב את השוכר להעביר את החשבונות על שמו, בדקו אם עשה זאת.

חשבונות שנרשמו על שם השוכר ברשויות ובחברות, כמו ארנונה שהועברה על שמו, הם בדרך כלל חוב שלו כלפי הרשות, לא כלפיכם. הם הופכים לחוב כלפיכם כשאתם שילמתם אותם או כשנגבו מכם.

חשבון שמכסה תקופה שחלקה לפני העזיבה וחלקה אחריה מחולק לפי ימים, או לפי קריאת מונה כשיש כזו. בחשמל, מים וגז, צילום של המונה ביום העזיבה הוא הראיה הטובה ביותר: הצריכה עד אותה קריאה היא של השוכר. בארנונה ובוועד בית החלוקה היא לפי ימים.

בנו טבלה: סוג החשבון, התקופה, הסכום, החלק של השוכר וההסבר לחישוב. צרפו כל חשבון ואת אישור התשלום שלכם.

אם קיזזתם מהפיקדון, הציגו את הקיזוז בטבלה ותבעו רק את היתרה. שלחו לשוכר קודם דרישה בכתב עם הטבלה והחשבונות, ומועד לתשלום. במקרים רבים שוכר משלם חשבונות כשהוא רואה פירוט מסודר.

האגרה היא 1% מסכום התביעה, ולא פחות מ-50 ₪ (הסכום מעוגל כלפי מעלה לכפולה של 5 ₪), ומשולמת במלואה עם הגשת התביעה. בחוב של עד 5,000 ₪ משלמים את המינימום, 50 ₪. בית המשפט רשאי לחייב את השוכר בהוצאות, כולל האגרה. רק יחיד יכול להגיש תביעה קטנה, כך שמשכיר שהוא חברה צריך הליך אחר.

"שילמתי": בקשו ממנו אסמכתא בדרישה המוקדמת, כדי לא לתבוע חשבון ששולם. "החשבון כולל תקופה אחרי שעזבתי": החלוקה לפי ימים וקריאת המונה עונות על זה. "זו הוצאה חריגה של הבניין": בדקו את פירוט החשבון של ועד הבית והפרידו בין דמי ועד שוטפים לבין גבייה מיוחדת.