תביעה קטנה על פינוי דירה לפני הזמן

התחילו בחוזה. חוזים רבים כוללים סעיף יציאה: הודעה מוקדמת של מספר חודשים, חובה להציע שוכר חלופי מתאים, או פיצוי מוסכם. אם השוכר עמד בתנאי הסעיף, למשל נתן הודעה מספקת או הביא שוכר שסירבתם לו בלי סיבה טובה, קשה לטעון שהפר את החוזה.

אם אין סעיף יציאה, החוזה לתקופה קצובה מחייב את השוכר עד סופה. עם זאת, הזכות לתבוע אינה אוטומטית לכל החודשים שנותרו: בית המשפט יבדוק מה ההפסד שנגרם לכם בפועל ומה עשיתם כדי לצמצם אותו.

הטענה המרכזית של שוכר שעזב היא "יכולתם להשכיר מיד". כדי להשיב לה צריך תיעוד: מודעות שפרסמתם, תאריכי הפרסום, המחיר שביקשתם (מחיר שוק ולא מחיר גבוה במכוון), פניות שקיבלתם, ומתי נחתם חוזה עם השוכר החדש.

אם השוכר הציע מחליפים, תעדו מה קרה עם כל אחד מהם. סירוב לשוכר שהחוזה מחייב אתכם לשקול, בלי נימוק סביר, עלול לפגוע בתביעה.

מספר החודשים שהדירה עמדה ריקה, מיום העזיבה ועד כניסת השוכר החדש או עד סוף החוזה (המוקדם מביניהם), כפול שכר הדירה החודשי. אם השכרתם מחדש במחיר נמוך יותר, אפשר להוסיף את ההפרש עד סוף תקופת החוזה המקורי. הוסיפו הוצאות ישירות, כמו דמי תיווך ששילמתם על השוכר החדש או עלות מודעות, עם קבלות.

מהסכום מורידים את הפיקדון שקיזזתם. חובות אחרים, כמו חשבונות פתוחים או נזק, אפשר לכלול באותה תביעה כרכיבים נפרדים.

התקרה היא 39,900 ₪. האגרה היא 1% מסכום התביעה, ולא פחות מ-50 ₪ (הסכום מעוגל כלפי מעלה לכפולה של 5 ₪), ומשולמת במלואה עם הגשת התביעה. רק יחיד יכול להגיש תביעה קטנה, ולכן משכיר שהוא חברה צריך הליך אחר.

שוכר שעזב מוקדם יטען לעיתים שהדירה לא הייתה ראויה למגורים, שתקלות לא תוקנו או שהופר אחד מהתנאים שלכם. אם יש התכתבות שבה הוא התלונן ולא נעניתם, צפו שיגיש אותה. בדקו את ההתכתבות לפני ההגשה, והתייחסו בכתב התביעה לכל תלונה שהועלתה ומה עשיתם בעקבותיה.