תביעה קטנה על טעות בהעברה בנקאית

ברוב המקרים הטעות היא של המעביר: ספרה שגויה במספר החשבון, בחירה במוטב הלא נכון מרשימה שמורה, או אפס מיותר בסכום. במקרה כזה הבנק ביצע בדיוק את מה שהזנתם, והנתבע הטבעי הוא מי שקיבל את הכסף. הוא לא היה זכאי לו, וחובתו להחזיר אותו.

לפעמים הטעות היא של הבנק: הזנתם פרטים נכונים וההעברה בוצעה לחשבון אחר, בסכום אחר, פעמיים, או באיחור שגרם לכם נזק, למשל קנס על תשלום שלא הגיע בזמן. אישור ההעברה מהאפליקציה או מהסניף הוא הראיה שמכריעה של מי הטעות.

מקרה שלישי: העברתם לעסק או לנותן שירות יותר ממה שחייבתם, והוא מסרב להחזיר את העודף. הטענה היא נגד העסק, על השבת התשלום העודף, ואין צורך לערב את הבנק.

התקשרו לבנק ברגע שגיליתם את הטעות ובקשו לנסות לעצור או להחזיר את ההעברה. אם הכסף כבר הגיע לחשבון אחר, הבנק שלכם יכול לפנות לבנק של המקבל, אבל בדרך כלל הכסף יוחזר רק בהסכמת בעל החשבון שקיבל אותו. רשמו את מספר הפנייה ובקשו מהבנק אישור בכתב על הפנייה ועל תוצאתה.

אם אתם יודעים מי המקבל, שלחו לו דרישה בכתב: מה הועבר, מתי, למה בטעות, ולאן להחזיר. צרפו את אישור ההעברה. מקבל שמתעלם מדרישה כזו, כשהוא יודע שהכסף לא שלו, מחזק את התביעה נגדו.

אם אינכם יודעים מי המקבל, זה מכשול ממשי, כי לתביעה צריך שם וכתובת של נתבע. בקשו מהבנק בכתב את הפרטים או את עזרתו בהשגתם, והסבירו שהם נדרשים לצורך תביעה. אם הבנק מסרב, שקלו התייעצות על הדרכים להשיג אותם.

בהעברה לחשבון שגוי, הסכום הוא מלוא ההעברה פחות מה שהוחזר. בסכום עודף או בהעברה כפולה, זה העודף בלבד. הוסיפו עמלות שגבו מכם בגלל הטעות כשיש להן אסמכתה, ובטעות של הבנק גם נזק ישיר שנגרם, כמו קנס פיגור על תשלום שלא הגיע.

האגרה היא 1% מסכום התביעה, ולא פחות מ-50 ₪ (הסכום מעוגל כלפי מעלה לכפולה של 5 ₪), ומשולמת במלואה עם הגשת התביעה. תקופת ההתיישנות הכללית היא 7 שנים, אבל ככל שעובר זמן, קשה יותר לאתר את המקבל ואת הכסף. מגישים בבית המשפט באזור המגורים או העסק של הנתבע, או במקום שבו קרה האירוע.

כשהמקבל הוא אדם פרטי, ראו גם את המדריך על תביעה נגד אדם פרטי, שמסביר אילו פרטים צריך עליו. כשמדובר בכמה נתבעים, למשל המקבל והבנק, אפשר לכלול את שניהם באותה תביעה.