תביעה קטנה על אי תשלום עבור שירות

בשירות מתמשך החוב נצבר בהדרגה: עוד שיעור, עוד טיפול, עוד חודש ייעוץ. הלקוח לא מקבל קובץ או מטבח, ולכן קל לו לטעון "לא היו כל כך הרבה מפגשים" או "הפסקנו מזמן". התביעה תצליח לפי איכות הרישום שלכם.

הדף הזה עוסק בשירותים שניתנים לאורך זמן או לפי שעה. אם מדובר בעבודה עם תוצר מוגמר שנמסר, המדריך על עבודה שבוצעה ולא שולמה מתאים יותר. אם השירות ניתן לגוף שבפועל העסיק אתכם כעובדים, ראו את המדריך על תביעה נגד מעסיק.

הראיות הטובות ביותר נוצרות בזמן אמת: יומן פגישות (Google Calendar או אחר) עם הזמנות שהלקוח אישר, הודעות תיאום ("נתראה מחר ב-17:00"), סיכומי פגישה ששלחתם, רישום נוכחות או חתימה של הלקוח, ותשלומים קודמים שמראים את הדפוס (למשל "שילם כל חודש על 4 שיעורים").

אם הייתה לכם מדיניות ביטול (למשל "ביטול פחות מ-24 שעות מחויב") והלקוח אישר אותה, שמרו את האישור. בלי אישור כזה, קשה לדרוש תשלום על מפגשים שלא התקיימו.

הכינו טבלה: תאריך, סוג השירות, משך, תעריף, סכום, ומה שולם. סכמו את מה שלא שולם. אם התעריף השתנה במהלך הזמן, הראו מתי ואיך הודעתם על כך והאם הלקוח המשיך לקבל את השירות אחרי ההודעה.

אם החוב עולה על 39,900 ₪, אפשר להפחית את התביעה לתקרה, אחרי שבודקים מה המשמעות לגבי היתרה, או להגיש בבית משפט השלום. בית המשפט רשאי לפסוק ריבית והפרשי הצמדה לפי שיקול דעתו, בדרך כלל מיום הגשת התביעה.

שלחו ללקוח דרישה בכתב עם הטבלה ומועד אחרון לתשלום. טענות צפויות: "לא היה שווה את הכסף" (עונים בכך שהלקוח המשיך להזמין שוב ושוב), "סיכמנו על חבילה במחיר אחר" (עונים בהודעה שבה נקבע התעריף), "ביטלתי מזמן" (עונים בהודעות תיאום מאוחרות יותר).

אם הלקוח הוא הורה ששילם עבור ילד, או חברה ששילמה עבור עובד שלה, הנתבע הוא מי שהתחייב לשלם, ולא מי שקיבל את השירות.