פיצוי על הוצאות נסיעה בתביעה קטנה

נסיעה שהייתה נחסכת לולא ההפרה: הבאת מוצר פגום למעבדה בפעם השלישית, הגעה לסניף כי שירות הלקוחות דרש נוכחות פיזית, מונית לעבודה כי המוסך לא החזיר את הרכב בזמן, איסוף חבילה מנקודה רחוקה כי חברת השליחויות לא מסרה בכתובת.

נסיעה שאינה נכנסת: נסיעה שהייתם עושים בכל מקרה, או נסיעה שבחרתם לעשות בדרך יקרה בלי סיבה, למשל מונית כשהיה קו אוטובוס ישיר באותה שעה. בית המשפט בודק סבירות.

טיסות הן מקרה מיוחד: בעיכוב או ביטול טיסה, חוק שירותי תעופה מחייב את החברה לתת שירותי סיוע, כמו מזון ואמצעי תקשורת. הוצאות שהוצאתם כי לא קיבלתם את הסיוע הזה נתבעות במסגרת תביעת הטיסה, שיש לה מדריכים נפרדים.

תחבורה ציבורית: היסטוריית הנסיעות בכרטיס רב-קו או באפליקציית התשלום, עם תאריכים וקווים. צילום מסך מספיק.

מונית: קבלה מהנהג או אישור נסיעה מהאפליקציה, עם תאריך, מסלול וסכום.

רכב פרטי: אין תעריף רשמי לקילומטר שחל בתביעות קטנות. אפשר להראות את המרחק במפת ניווט ואת מספר הנסיעות, ולצרף קבלות דלק מאותה תקופה, או להציע חישוב סביר לפי צריכת הדלק של הרכב. ככל שהחישוב פשוט ושקוף יותר, קל יותר לבית המשפט לקבל אותו.

חניה וכבישי אגרה: קבלות מהחניון או אישור מהאפליקציה, ופירוט חיובי כביש 6 אם רלוונטי.

המוסך התחייב בכתב להחזיר את הרכב תוך 5 ימי עבודה, והחזיר אותו אחרי 15. בעשרת ימי העבודה הנוספים נסעתם לעבודה במונית, 2 נסיעות ביום של 45 ₪ כל אחת: 20 נסיעות, 900 ₪ (אישורים מהאפליקציה). בנוסף, חניה ליד המוסך בשתי נסיעות בירור ובאיסוף הרכב: 3 חניות של 15 ₪, 45 ₪ (קבלות). סך הוצאות הנסיעה: 945 ₪.

מה הנתבע עשוי לטעון: שהייתה חלופה זולה יותר. אם יש תחבורה ציבורית סבירה בין הבית לעבודה, כדאי להסביר למה לא השתמשתם בה, למשל שעות עבודה מוקדמות או מרחק. אם אין הסבר טוב, ייתכן שבית המשפט יפסוק רק את עלות התחבורה הציבורית.

טבלה כנספח: תאריך, יעד, אמצעי, סכום, מספר קבלה. בגוף התביעה משפט אחד שמסביר למה הנסיעות נדרשו, ושורה אחת עם הסך הכולל.

את הזמן שהשקעתם בנסיעות, אם הוא משמעותי, אפשר להציג בנפרד כרכיב אובדן זמן. אם הפסדתם עליהן הכנסה, זה יום עבודה שהוחמץ. כל אחד בשורה משלו, בלי כפילות.